מרשתנט

אולי און ליין הבלוג לא בדיוק שוקק חיים, אבל אוף ליין הוא לא עוצר לרגע. שימו לב לתג הבא:

ביום שלישי בערב גיא מזרחי התחנן בפני במסנג’ר שאני אבוא לכנס (נו, טוב, שאל אם אני בא) שלא ידעתי על קיומו. מדובר היה בכנס לינוקס 08 של אנשים ומחשבים. הסתכלתי על תוכנית הכנס ואת עייניי שבתה הרצאתו של רם און אגמון, שנתן הרצאה מעניינת מאוד ומשעשעת קמעה באוגוסט פינגווין. התלבטתי עוד, עד שראיתי שאחרי הכנס תהיה ארוחת צהריים (בהילטון, רבותיי!), הכף הוכרעה.
שאלתי את גיא איזה חברה לרשום בהרשמה, והוא ענה ”אני תמיד כותב את הבלוג שלי”. נו, כתבתי מרשתנט.
ברבע לשבע בבוקר עליתי על אוטובוס לת“א, וקצת אחרי שמונה נכנסתי בשערי הילטון. בכניסה לכנס חיכה לי תג: עופר מוסטיגמן, מרשתנט. (נו שוין, קשה להסביר שם שעפר זה בלי ו’… וגם לא שמתי לב שזה מה שהיה כתוב עד שהגעתי הביתה. אבל עפר זה בלי ו’).

נכנסתי. אחרי שניערתי את אנשי המכירות של דה מרקר (יש לי מנוי להארץ!!!! [נו לאבא שלי, אבל כולנו גרים באותו בית] לא אני לא רוצה ספר ב17 שקלים ו70 אגורות ומגזין למשך חודשיים הביתה!!! אההההההההה!!!!!!!!!!!!!11111 הצילווווווו!!!!) חיכה לנו כיבוד קל ושפע של דוכנים. איש המכירות של Sun חילק דיסקים חיים של אופן סולאריס, אנשי מטריקס הראו לנו פתרונות אנטרפרייז שונים ומשונים והחבר’ה של QUMRANET הראו מצגת יפה מאוד של איך KVM עובד יפה בין מחשבים שונים עם העברת וידאו בצורה וקטורית ושלל דברים מגניבים אחרים. מכיוון שאני מכיר כבר את KVM אני יודע שזה פתרון אמולציה מעולה, נותר לי רק לחלק מחמאות לצוות שלהם.

הכנס היה כנס עסקי, וההרצאות כאלה. לא היה שם שום דבר שעשוי היה לעניין את המשתמש הבייתי, ולכן את מירב ההרצאות העברתי בלהראות את הלפטופ הדנדש שלי לכל מי שהיה ליידי. הקומפיז פיוז’ן הרשים אנשים מאוד, וששאלו אותי אם זה לא מעמיס על המערכת שמתי בתגובה סרט על כל צד של הקוביה והחזקתי אותה, והם ראו איך אין שום פגיעה בביצועים (כל השטויות של קומפיז נעשים ע”ג כרטיס המסך, אין שימוש במעבד או בזכרון). הדגמה:

על הצד הימני יש את ההופעה של Chimaira בפסטיבל Download 2007 ובצד השמאלי יש את Children Of Bodom - Chaos Ridden Years משוודיה גם ב2007. את התמונה הזאת לא צילמתי בכנס אלא בבית, אבל בכנס גיא צילם את זה עם המצלמפון שלו.

בגלל אופי ההרצאות הן לא כ”כ עניינו אותי, אבל סך הכל בשביל כנס עסקים היה בסדר גמור. ההרצאה של נציג Sun הייתה נחמדה, למרות שהדיסק שהוא הביא לי בסוף לא היה Live CD ועלתה לי התקנה של Open Solaris על הנייד (לא התקנתי). ההרצאה של מטריקס על Red Hat Enterprise הייתה סבירה. ההרצאה של Opal עברה לי ליד הראש ובהרצאה של הבחור מפרטנר היו פרטים שאני לא הייתי שם במצגת, כמו צילום מסך של מערכת ניתור השרתים והסבר על איך ניתן להוסיף להם שרת לרשת שניתן לנצל בשביל לחדור להם לארגון. ההרצאה של רם און אגמון איכזבה אותי אחרי ההרצאה היפה מאוד שהוא נתן באוגוסט פינגווין. הבחורה מQUMRANET נתנה הרצאה יפה, וגם המצגת שלהם בחוץ הייתה מהממת, האיש ממיקרוסופט גרם לי לצחוק פעמים רבות במהלך ההרצאה המאוד מוזרה שלו והרצאה של קודפידנס הייתה סיום יפה ליום, מעניינת וממצה על המוצר שלהם (במיוחד הרשים אותי הבוט לויסטה ב7 שניות).

שני קטעים מאוד מעצבנים היו שניהם דברים של התשתית:

1. לא היו שקעים לחבר את המחשב לחשמל (בסוף מצאתי משהו מאחורי הקיר, ואיזה 700 איש התרסקו על הכבל שלי עד שבאה עובדת הילטון ושמה שם חומת כיסאות, שאנשים לא יעברו).

2. הWiFi עולה $20 ליום.

כנראה לא מבינים משהו באנשים ומחשבים ובהילטון: זה פאקינג כנס מחשבים.

בקיצור: נפגשתי עם כמה אנשים נחמדים, לא נפלתי מהכנס, או יותר ציורי:

באתי בגלל ההרצאות, נשארתי בגלל ארוחת הצהריים.
צ’או.

לפני יומיים הושק PS3, והטירוף חוגג, אנשים הורגים אחד את השני בשביל להשיג כזה, ועכשיו גם גילינו למה (yeah right ).

ע”פ הדיווח מאנגדג’ט והסרטון המשעשע בחור אחד הצליח להתקין פדורה לינוקס על PS3.

מעניין מתי יצליחו לעשות את זה בWII שהושק היום בוקר.

תמיד שאני שומע אלבום חדש של להקה שאני ממש ממש אוהב אני קצת מפחד, כי אני מפחד מהמטאליקה סנריו- שהלהקה תתחיל לעשות חרא של מוזיקה ולבייש את צעירותה.

אותם פחדים היו לי עם הדיסק החדש של Blind Guardian, שנקרא A Twist in the Myth שאת היציאה שלו פספסתי בחודש בגלל העבודה והלחץ של הפסיכומטרי.

הצמרמורת של החשש התחלפה באקסטזה ששמעתי את הדיסק, פשוט תאווה לאוזניים.

מומלץ בחום.

עכשיו כבר ניתן לספר: כפי שפורסם הבוקר בנרג’, חברת ניו אפרוצ’, שבראשה עומד אמיר גנס, השיקה אתר לפרסום מקוון באתרי אינטרנט המבוסס על מודעות טקסט.

במשך החודשים האחרונים כתבתי את מערכת האתר, שהושק, ואני מקווה שיהווה מקור הכנסה לבלוגרים ולבעלי אתרים קטנים, וכמו כן גם אמצעי פרסום לעסקים.

בחודשיים האחרונים הזנחתי את הבלוג ואת קוראיו, מכיוון שעבדתי בשעות מטורפות (יצאתי וחזרתי בחושך), עכשיו שהתחילו הלימודים אני שוב פנוי לשפוך כאן את הגיגיי המשמימים (לצאת מבית הספר בחמש בערב נראה פתאום כמו חופשה )

אני כנראה אשלב מודעות בבלוג בדקות הקרובות

אין לכם מושג כמה אני שמח…. !

יאללה לכו להרוויח כסף… ^^

לא, לא בגלל שעברתי את הבגרות במתמטיקה, בזו אני אקבל 66.6666666666666666666666 בגלל נגזרת לא נכונה, אבל עזבו את זה.

זוכרים את שרון טל? זוכרים? אז היא חזרה, והפעם עם כתבה ראויה לשמה ולא עם עוד טור סטייל ”בואו-ניכנס-בכולם-ואף-אחד-לא-ישים-לב-שאין-לי-כשרון”.

מי שמעביר ביקורת שלילית צריך לדעת גם להעביר ביקורת חיובית.

אז סחה עלייך ותמשיכי כך.

ארגון האינטרנט הישראלי, ארגון שאני באופן אישי לא אוהב, החליט לעשות צעד מבורך ולקדם תוכנות קוד פתוח.

לפי איך שזה נראה עכשיו הם לקחו את הפרוייקטים הישראלים הפופולארים בקהילה כגון קזית כינרת אחד וגופני קולמוס, הוסיפו עוד שתי מערכות ויקי, הוסיפו קמצוץ הנהלת חשבונות ותקעו אותם על המירור, אין בזה ממש צורך כי אלה פרוייקטים חיים ונתמכים ע”י ארגונים שונים אבל כל תמיכה בקוד פתוח היא מבורכת, בעיקר אם היא נעשית ע”י המדינה- זה מראה על שינוי
הצצה קטנה באתר שלהם מוכיחה שהאתר שייך לממשלתינו הנכבדה, להלן המדיניות שלו:

• העדפה לפרוייקטים הקשורים לעברית (הוספת תמיכה, תרגום וכו’).
• העדפה לפרוייקטים ישראליים.
• העדפה לקבצים גדולים כגון קבצי ISO, כאלה שאתר מראה ישראלי ישפר מאוד את זמן ההורדה שלהם.
• העדפה לארכיטקטורה נפוצות כגון i386 ו-amd64.
• העדפה לפרוייקטים/קבצים שעבורם לא קיים עדיין אתר מראה בארץ.
• שיקולי מקום על השרת.

הם מעדיפים קבצים גדולים כמובן, אך שיקולי מקום על השרת זה נר לרגליהם, איך הולך השיר? ”במדינת החלמאים רעש מהומה…”

כמו שאמרתי, אני עכשיו בגולה הדוויה, בארצם של הערלים עתירת התה וברוכת העוגיות- אנגליה.

את הטיול שלי התחלתי לקורנוול, האיזור הפסטורלי שנמצא בדרום מערב לונדון, הכל חופים והרים וכל מאה קילומטר עיירה.

בקיצור- זוועה.

הגעתנו לכפר הנופש, מקום נחמד ויפה, אבל מה- חור. חור חור חור. כל שעתיים אוטובוס לטרורו או ניוקי וכנ”ל בכיוון השני, לא לדבר על קפה אינטרנט או חס ושלום הוטספוט.

הלכנו לים-

רבתי עם ההורים

חזרנו מהים-

רבתי עם ההורים.

המשפחה שלי היא פקעת עצבים ששמים אותנו ביחד בלי אפשרות לצאת ולחזור, פשוט רבנו בלי הפסקה וזה היה זוועתי.

נושא המריבות העיקרי היה פסח, אמא שלי הביאה אוכל כשר מהבית ולא נתנה לנו לקנות כלום- אני לא מדבר על לחם, אני מדבר על קולה ומים מינרלים- לא כתוב עליהם כשר לפסח- אסור לשתות. כמובן שאחרי יומיים נגמר האוכל והתקיימנו על מצות, ירקות (שאותם היא הסכימה לקנות) ושתי כופסאות גבינה שנשארו מהארץ.

 האנשים בקורנוול ממש נחמדים וגם יש להם מבטא מצחיק שגורם להם להשמע שמחים ומתלהבים מכל דבר, אותם דווקא מאוד אהבתי

נגמר הפסח, אני ואחיותי האהובות עלינו על אוטובוס ונסענו ללונדון והורי שהיו בלונדון קודם בחייהם ורצו להשאר בקורנוול.

הגענו ללונדון, אנחנו גרים באכסניה ממש מגניבה, מלאה פאנקיסטים ועם פאב למטה ומסיבה כל ערב, וגם היה לנו שותף מגניב מגניב לחדר- קנדי שמטייל באירופה, הבוקר הוא יצא ללכת ברגל (!) לסקוטלנד.

אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון.

הגענו בשש בבוקר לאכסניה בלונדון ולא היו לנו הזמנה לאותו לילה אלא רק ללילה שאחריו (בין חמישי לשישי), נכנסנו לצ’יל אאוט רום שלהם בהדרכתו של המנקה האדיב עם המבטא חזק, נדמה לי ניגרי, וישנו שעה בערך, אז אני ואחת מהאחיות שלי הלכנו לכל המקומות ה”חשובים”- הביגבן, הפרלמנט, ארמון בקינגהם, וכל זה- מאוד משעמם וגם הייתי עייף, סתם בניינים.

 לאחר מכן חזרנו לאכסניה, עשינו צ’ק אין והלכנו לישון, כשהתעוררנו וירדנו למטה הייתה מסיבה בפאב של האכסניה וגם בה היה ממש ממש כיף

למחרת (AKA אתמול) הלכתי עם אחותי השנייה (שגרה בלונדון) לשוק של קמדןטאון והיא הראתה לי את נבכי השוק, שלא נמצאים ברחוב הראשי- שם החנויות היקרות. קניתי כמה חולצות מטאל בכלום כסף ועוד כמה דברים ממש מגניבים ודיברנו עם אנשים מאוד מעניינים והיה מאוד כיף.

היום היה יום שמש, הלכנו להיידפארק והתחרדנו על הדשא, פשוט כיף חיים.

חזרתי לאכסניה והוצאתי את הלפטופ שהיה מיותם בתיק- והופ- יש הוטספוט מאיזו חנות ברחוב, אז עכשיו אני כותב את הפוסט.

מחר אני חוזר לארץ, תבררו על טיסות מלונדון (צ’רטר, של איזו חברה אנגלית) ותחכו לי עם פרחים ובלונים בנתבג ^^ או שלא…

ייב ייב!

זה בלוג עצמאי חדש בביצתינו הקטנה- הפרדוקס, נראה נחמד ומבטיח, אני הוספתי לRSS, נראה שווה קריאה!

שרית- עלי והצליחי!

גוגל קנתה היום את Writely, מעבד התמלילים המקוון שמשמש הרבה משתמשי לינוקס מכיוון שהוא קל משקל ויש בו את כל הפונקציות הבסיסיות.

זה, כמובן, מתאים למגמה של גוגל, שהיא להפוך את המחשב האישי למסוף של האינטרנט ותוך כדי להתנגש חזיתית עם מיקרוסופט.

יהיה מעניין.

רק דבר אחד מעצבן אותי, בגלל שגוגל רכשו אותם הם סגרו את ההרשמה, לי יש חשבון ולכן זה לא מטריד אותי, אבל זה חוסם את האפשרויות לאנשים שרוצים להשתמש ברייטלי.

היום בבוקר הייתי בהפגנה בת“א שבה מחינו נגד הסכם חות“ם בין מיקרוסופט לממשלת ישראל, שכובל את מערכת החינוך לשימוש במוצרי מיקרוסופט וגורם להשרשתם בראשי הילדים כפתרונות היחידים בתחומם ולהפסד כספים עצום שהיה יכול להיות מושקעים בחינוך אם בבתי הספר היו משתמשים בתוכנות קוד פתוח. (אגב בתמונה בYnet שנמצאת מצד ימין לכותרת (זאת שלוחצים עליה להגדלה ^^) אני ראשון משמאל)
האם האלטרנטיבה החופשית ניתנת לישום בהצלחה בבתי ספר? בהחלט, עמותת המקור מקימה מעבדות מחשבים מבוססות לינוקס ותכנות קוד פתוח בבתי ספר וזה עובד טוב ובחינם.

לא עוד שההסכם הנ”ל הוא רע ומנציח את המונופול של מיקרוסופט, הוא גם לא תקין והתקבל ללא מכרז במשרד החינוך.

עוד על ההפגנה ניתן לקרוא בYnet ובפוסט הזה בבלוגו של יהונתן קלינגר, מארגן ההפגנה ואיש יקר.

הממשלה פתחה לכבוד יום האינטרנט ”הבטוח“ של מיקרוסופט הבא עלינו לטובה (שגם עליו יש לי הרבה להגיד, אבל בהזדמנות אחרת) אתר לילדים שמסביר על גלישה בטוחה.

בדף הראשי שלו יש חוקי גלישה בטוחה, המנוסחים כאילו הולכים לסרט (”ליווי מבוגר”- באינטרנט מבוגרים לא יכולים ללוות אותך, מקסימום לשבת לידך).

חשבתי על זה שבגיל 12 כאשר חיברו אותי לאינטרנט, עברתי תוך חודש בערך על כל הכללים, חוץ מהכלל הראשון עליו עברתי אחרי משהו כמו חצי שנה (מפגש פורום דיאבלו בגיימר, אחלה אנשים).

תסתכלו במה אנשים משקיעים כסף ומאמץ.

תורידו את התכנה ותצטרפו- יש עוד שני קודים לפצח!

יאללה לעבודה ^^