מרשתנט

על הצעת החוק 892 לא כתבתי משום שחשבתי שאין צורך: ההצעה הייתה מגוחכת בצורה יוצאת מגדר הרגיל, בלתי ישימה, אפשרית לעקיפה תוך שלושים שניות מרגע החסימה במגוון שיטות (חפשו בבלוג של שחר שמש) ולא הייתה עומדת בבג”ץ שהיה מוגש נגדה על ידי איזה קלינגר כזה או אחר (יש הרבה, אני התכוונתי לזה).

אבל עכשיו אני קורא בYNET על הצעה שהרבה יותר מעצבנת אותי: הספקיות יחויבו לחסום תכנים בברירת מחדל ומי שיבקש יקבל אינטרנט אמיתי.

למה זה מעצבן אותי? כי עכשיו לא הדמוקרטיה בסכנה, אלא הכיס שלי. ההצעה לא מאפשרת לספקיות לגבות מחירים על שירות הדב שהן מחוייבות לספק במסגרת החוק החדש, ולכן הן יעלו את המחירים לכולם, ואני בינהם.

כמובן שאני לא באמת מתכוון לכותרת, אני מעדיף חופש ביטוי על הכיס שלי, אבל רבאק ש”ס! חבורה של אייטולות! צאו לנו מהחיים ולכו לנשק לאייטולה שלכם את הזקן!

הלכתי לפריזר, מצאתי שם בלוג, הוצאתי, שמתי במיקרו, והריהו לפניכם: פוסט חדש מהתנור.

אני מועמד ליחידה סודית (שששששששש) בצה”ל ששמה מורכב מארבע ספרות ומבוטא בתור שני מספרים, אחד בן ספרה אחת ואחד בין שלוש ספרות (כמובן שהתיאור שלי מתאים לאלפי יחידות, אז אני אגיד פשוט 8200) ועברתי לפני כמה זמן תחקיר בטחוני.

הם חקרו פה, חקרו שם, והגיעו למסקנה (המתבקשת) שאני מטורף עם קבלות. כי ביום חמישי הם התקשרו והזמינו אותי להמשך תחקיר בטחוני בבסיס (שששששששששש) הסודי (שששששששששששש) של היחידה הסודית (ששששששששששששששששששששש)

במרכז הארץ (ששששששששששש אף אחד לא יודע איזה בסיס זה).

גם לי הם לא אמרו שזה הבסיס של 8200, פשוט ראיתי כמה אנשים שאני יודע שמשרתים ב8200 כי הם עשו יג‘ יד‘ אצלי בבצפר כמו שאני עתיד לעשות.

הגעתי לתחקיר הבטחוני אחרי הליכה של עשרים דקות מה***** **** ב****** (ששששששששששששששש), שלשם אמרו לי להגיע במקום לקו שמגיע ממש לכניסה של הבסיס הסודי במרכז הארץ (שששששששששששששששששששששש) בש”ג עשו לי בעיות כי לא היה לי הזמנה (הזמינו אותי בטלפון) בסוף הנגדת אגד (מה זה לעזזל?) הכניסה אותי לבסיס.

הלכתי ליחידה שבה אמרו לי שיהיה התחקיר שלי.

נכנסתי לחדר, נתנו לי לחכות כמה דקות, נכנס מישהו ואמר לי: ”שלום אני י‘ (ששששששששששששששששש) ואני פסיכולוג. התחיל לשאול אותי שאלות על ילדותי (העשוקה) ואחרי כמה זמן התחיל עם מבחנים, שאת מהותם אז לא ידעתי.

תחילה אמר לי לצייר (כל אחד על דף נפרד) בית, עץ, איש ואישה. אח”כ אמר לי לספר עליהם סיפורים (מי גר בבית, מה הגובה של העץ, אם היה לאיש ולאשה שלוש משאלות מה הן היו וכו’) לא היה לי כח לזה אחרי ההליכה אז סיפקתי לו תשובות סרקסטיות על כשרון הציור שלי.

אח”כ עברנו למבחן בנדר, זכרתי 7 מתשע.

אח”כ הוא עשה לי מבחן רורשאך, ובגלל זה אני כותב את הפוסט.

להלן, רשימה חלקית של דברים שראיתי במבחן רורשאך:

ריאות, כל ציור שני בערך נראה כמו צילום ריאות.

חרקים (כנ”ל)

נמרים

מכשפות

יבשות ואיים שונים (אנגליה, אסיה, לונג איילנד).

פרצופים

הציור הזה עם הכלי דם שהורידים בכחול והעורקים באדום או להפך.

מעי גס

מלאך

עוד ריאות

עוד חרקים

איך שיצאתי משם הרמתי טלפון לאחותי שלומדת פסיכולוגיה, והיא אמרה לי שהם בדקו התפתחות (אני כבר עושה בסיר) ויציבות נפשית.
אני לא מבין: הם לא ראו ישר שאני חולה נפש? בשביל זה הם טירטרו אותי עד לבסיס הסודי במרכז הארץ (ששששששששש), בשביל לבדוק אם אני מטורף?! היו יכולים לשאול אותי, היו מקבלים תשובה חיובית וחוסכים לי את הטרטור.

והיו יכולים לעשות את התחקיר בת“א, כמו שעשו את הראשון (שהיו בו שאלות מתקילות מאוד: ”האם עסקת פעם בריגול?”).

יאללה, חזרה לפריזר.

איך לא חשבנו על זה כשמייקרוסופט תרגמו את ווינדווז לעברית (וגם ליידיש).

אני תמיד תוהה לגבי התמונות על השטרות… מישהו פעם הסתכל עליהם? מישהו פעם קרא את השטויות שכתובות שם?

לפני כמה שבועות הסתכלתי על שטר של 50 ש”ח (שבעקבותיו כתבתי את הפסקה השניה פה) ראיתי את התמונה של ש”י עגנון ואת הטקסט המוזר שכתוב שם, ולא הבנתי, בשביל מה זה טוב?

הם לא יכולים לכתוב פשוט את הערך הנקוב, לשים את סמל המדינה ולמלא את שאר השטר בסימנים נגד זיופים? למה זה טוב לבן אדם שיש תמונה שלו על השטר? שטר זה הרי דבר שמסמל חומר, אם הייתי חשוב ומפורסם לא הייתי רוצה שהתמונה שלי תהיה על שטר, הייתי מעדיף שיקראו על שמי איזה מוזיאון או משהו שמסמל רוח…

ראש ממשלתינו האצילה, מר אהוד אולמרט, נציג הבינוניות והסתגלנות, נאם הרגע מול המושב המשותף של הקונגרס האמריקני נאום חוצב להבות שהכיל קצת מהכל: ילדה אתיופית, טרור, איום גרעין איראני, שאיפה לשלום וקמצוץ איכות הסביבה.

חברי הקונגרס, שלפעמים מחאו כפיים, לפעמים עמדו, לפעמים ישבו ולפעמים קצת מהכל- התנהגו כמו חבורה של בובות על חוט. חבורת שחקנים גרועים שמוחאים כפיים מתי שצריך ומביעים תמיכה במנהיג של בת בריתם הנצחית.

מההצגה הטפשית הזאת יצא רק מסר אחד: כולם משחקים, אם כולם משחקים אז לכולם יש אינטרסים, אם לכולם יש אינטרסים אז השלום והחברות האמיתית שמופגנים שם מזוייפים כמו המילים המנופחות של אולמרט.

הנסיון הפטתי שלהם לכבד את עצמם רק גורם להם להיראות יותר פטתיים- אהוד אולמרט: תחזור הביתה, יש לך מדינה לנהל, חבל על הברכיים של חברי הקנגרס שכל הזמן יושבים וקמים.

מה שבטוח: לבן כספית יהיה מה להגיד על זה.

אתמול בלילה ישבתי וצפיתי בשידורי יום הדיכאון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה בטלוויזיה, אני כל יום זיכרון רואה לפחות אחת כזאת בשביל להרגיש שבאמת חשתי משהו שקשור לנושא ביום הזה.

במשך חצי שעה ראיתי את התוכנית, על חייו של החייל שנהרג, נראה שהוא באמת היה איש נחמד וחבל שהוא מת.

הגיעו לשלב של איך הוא מת. הוא היה טייס והמטוס שלו נכנס לתוך להקת חסידות והתרסק.

כמה שזה טראגי שהוא מת, אני לא יכול להימנע מהמחשבה על הסיטואציה המצחיקה הבאה:

קבוצת תמיכה למשפחות שקולות: ”הבן שלי נהרג מיירי של מחבל“ ”בעלי נהרג בהפצצה סורית במלחמת יום הכיפורים“ ”אבא שלי מת מאש מצרית במלחמת ששת הימים“ ”הבן שלי נכנס בחסידה”.

לא ידוע מה איתכם, אני אתמול הלכתי לישון בהרגשה שלא באמת יום זיכרון.

ארגון האינטרנט הישראלי, ארגון שאני באופן אישי לא אוהב, החליט לעשות צעד מבורך ולקדם תוכנות קוד פתוח.

לפי איך שזה נראה עכשיו הם לקחו את הפרוייקטים הישראלים הפופולארים בקהילה כגון קזית כינרת אחד וגופני קולמוס, הוסיפו עוד שתי מערכות ויקי, הוסיפו קמצוץ הנהלת חשבונות ותקעו אותם על המירור, אין בזה ממש צורך כי אלה פרוייקטים חיים ונתמכים ע”י ארגונים שונים אבל כל תמיכה בקוד פתוח היא מבורכת, בעיקר אם היא נעשית ע”י המדינה- זה מראה על שינוי
הצצה קטנה באתר שלהם מוכיחה שהאתר שייך לממשלתינו הנכבדה, להלן המדיניות שלו:

• העדפה לפרוייקטים הקשורים לעברית (הוספת תמיכה, תרגום וכו’).
• העדפה לפרוייקטים ישראליים.
• העדפה לקבצים גדולים כגון קבצי ISO, כאלה שאתר מראה ישראלי ישפר מאוד את זמן ההורדה שלהם.
• העדפה לארכיטקטורה נפוצות כגון i386 ו-amd64.
• העדפה לפרוייקטים/קבצים שעבורם לא קיים עדיין אתר מראה בארץ.
• שיקולי מקום על השרת.

הם מעדיפים קבצים גדולים כמובן, אך שיקולי מקום על השרת זה נר לרגליהם, איך הולך השיר? ”במדינת החלמאים רעש מהומה…”

אתמול בהפסקה של חצי הגמר של הפיינל פור, החליטו משום מה בערוץ אחד לשלוח כתב לתיאטרון בית לסין לשמוע את דעתו של צביקה הדר ולבית לחם, לקבל את דעתם של הפלשטינים על המשחק.

הערוץ הזה כל כך טפשי וחלמאי, למה שלא תביאו שחקני עבר, תציעו פרשנויות, תראו סטטיסטיקות, תדונו בשאלה מה הסיכויים אם ברצלונה או צאסקה עולים?

במקום זה הם החליטו להראות את צביקה הדר מדבר שטויות ואיזה איש טלוויזיה פלשטיני אומר שישראל לא נותנת לקבוצות פלשטיניות להתחרות בספורט.

ערוץ מטומטם בכל קנה מידה.

לנשיא, כמו שכולם יודעים, אין סמכויות.
אבל כיאה למדינה מתוקנת כל חברי הכנסת החדשים מגישים את המלצותיהם לנשיא כדי שהוא יאשר לאולמרט להיות רוה”מ הבא (הו הא מי זה בא).

אני לא מבין מה הסיפור, זה בסך הכל בן אדם שכל הסמכויות שלו זה לתת חנינה לפושעים ולפזר את הכנסת.

אז קצב (במילעל), בחיית, תן איזה פיזור קטן ותגאל אותנו מהכנסת הנוראית הזאת…

הממשלה פתחה לכבוד יום האינטרנט ”הבטוח“ של מיקרוסופט הבא עלינו לטובה (שגם עליו יש לי הרבה להגיד, אבל בהזדמנות אחרת) אתר לילדים שמסביר על גלישה בטוחה.

בדף הראשי שלו יש חוקי גלישה בטוחה, המנוסחים כאילו הולכים לסרט (”ליווי מבוגר”- באינטרנט מבוגרים לא יכולים ללוות אותך, מקסימום לשבת לידך).

חשבתי על זה שבגיל 12 כאשר חיברו אותי לאינטרנט, עברתי תוך חודש בערך על כל הכללים, חוץ מהכלל הראשון עליו עברתי אחרי משהו כמו חצי שנה (מפגש פורום דיאבלו בגיימר, אחלה אנשים).

אולי שמתם לב ואולי לא אבל ביומיים האחרונים לא היו עדכונים לבלוג, קרעתם את בגדיכם ולבשתם שק ושמתם אפר על ראשכם אבל אני הייתי במצב יותר גרוע.

נזק החליטו יום בהיר אחד שבא להם לבנות לנו מרכזיה חדשה מול הבית.

סיימו לבנות, ניתקו אותנו מהמרכזיה הישנה, אבל מה, לא חיברו לחדשה.

ואני הייתי יומיים וחצי בלי אינטרנט!

אני עם 50% שיערות פחות ומאתיים ומשהו עדכונים לקרוא בRSS.

בזמן הקרוב אני כנראה אאבד את מעט השיערות שנשארו לי.

ביי ביי

חוזר אליכם עוד מעט.

במעריב פורסמה כתבה על מעורבות גופים מסחריים במערכת החינוך.

בכתבה רואיינו נציגי חברות שונות שמשקיעות כסף בחינוך, דבר שלדעתי הוא אסור מכיוון שהאינטרס של כל חברה מסחרית הוא דבר ראשון למכור ולא משנה מה אומרים לכם.

כמובן שהדוגמא המובהקת ביותר לכך היא מיקרוסופט, וגם היא מוזכרת בכתבה, הנה הפסקה:

התוכנית ”מדעי המידע”, שפיתחו מומחים מטעם מיקרוסופט ומטעם משרד החינוך, אמורה להפוך בקרוב לחלק מתוכנית הלימודים בכל בתי-הספר התיכוניים בארץ. היום משתתפים בתוכנית כ-1,500 תלמידים, והיא כוללת תכנים בסיסיים, כמו טכניקות חיפוש, בניית תצוגה ותכנון אתרים דינמיים והקמתם, ותכנים מורכבים כמו בינה ארגונית, מודיעין עסקי וניהול תהליכי תקשורת.

מיקרוסופט מתמודדת עם טענות על היותה מונופול בתחומה. המעורבות הרבה של החברה בתחום החינוך לא מעוררת ביקורת על חציית גבולות?
ישראלי: ”בתכנים שאנחנו מעבירים לתלמידים בישראל לא משולבת טכנולוגיה ייחודית למיקרוסופט, ואנחנו מאוד מקפידים על זה, מה גם שאנחנו לא החברה היחידה הפועלת בתחום. גם לחברות מקבילות יש תוכניות לימוד, וגם הן עובדות בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך”.

”לא משולבת טכנולוגיה יחודית למיקרוסופט”- בוודאי, שום טכנולוגיה היא לא יחודית למיקרוסופט, אבל מיקרוסופט בהחלט מעודדת את הילדים להשתמש במוצרים שלה.

”טכניקות חיפוש”- אני בטוח שלא בגוגל אלא בMSN

”בניית תצוגה ותכנון אתרים דינאמים והקמתם“ - אני בטוח שלא בPHP אלא בASP, שהיא, ניחשתם נכון, של מיקרוסופט.

והכל כמובן תחת חלונות- אם זה לא לעודד ילדים להשתמש במוצרי מיקרוסופט אז אין לי מושג מה זה.

אז אתם אומרים בסדר, מיקרוסופט מלמדת ילדים להשתמש במוצרים שלה, הם המובילים בשוק ונמצאים בכל בית, מה רע?

עד כאן יכול להיות שאתם צודקים, לדעתי לא, אבל זה נתון לויכוח.

אבל עכשיו זה נהיה רע באמת:

”בינה ארגונית“- אין לי מושג מה זה, אבל זה בטח קשור איכשהו לזה שהם מפטרים 5% מהעובדים שלהם כל שנה, ככה זה נשמע.
”מודיעין עסקי”- שם יפה לריגול תעשייתי.
מיקרוסופט מחנכת ילדים להשתמש בשיטות המלוכלכות שלה כשיהיו גדולים ויהיו להם עסקים משלהם.

בהחלט חומר לימודי ראוי.

אני חושב שמשרד החינוך צריך לשקול מחדש מה הוא מכניס לבתי הספר.

היה היום שמח בועדת החוץ והבטחון של הכנסת- אפי איתם שאל את אולמרט איפה הסוסים, אולמרט ענה לו שהוא שמע שהוא בא בלי תחמושת. וילנאי, שמודאג ממצבו של ח”כ איתם, אמר שהוא לא ידע שבעיטה מסוס יכולה לגרום כזה נזק.

שתי מצלמות, עינב גלילי ומסגרת משחקים מסודרת ויש אחלה תכנית.

גוגל מגדירה את בקשת המידע של הממשל האמריקאי כ”שטותית“.

אני מנסה לדמיין את הדיון בבית המשפט:

נציג המדינה: ”פדופיליה באינטרנט היא דבר רע, אנחנו צריכים את הלוגים של גוגל בשביל למגר את התופעה“

נציג גוגל: ”פחחחחחחחחחחחחחחחחח“

מעניין מה היו אומרים על זה בסין