יש’ך במקרה חמישים שקל? אני רוצה לראות תמונה של ש”י עגנון…
אני תמיד תוהה לגבי התמונות על השטרות… מישהו פעם הסתכל עליהם? מישהו פעם קרא את השטויות שכתובות שם?
לפני כמה שבועות הסתכלתי על שטר של 50 ש”ח (שבעקבותיו כתבתי את הפסקה השניה פה) ראיתי את התמונה של ש”י עגנון ואת הטקסט המוזר שכתוב שם, ולא הבנתי, בשביל מה זה טוב?
הם לא יכולים לכתוב פשוט את הערך הנקוב, לשים את סמל המדינה ולמלא את שאר השטר בסימנים נגד זיופים? למה זה טוב לבן אדם שיש תמונה שלו על השטר? שטר זה הרי דבר שמסמל חומר, אם הייתי חשוב ומפורסם לא הייתי רוצה שהתמונה שלי תהיה על שטר, הייתי מעדיף שיקראו על שמי איזה מוזיאון או משהו שמסמל רוח…
יאהו!?
אף פעם לא סבלתי את יאהו (!), וגם לא את החיקוי הישראלי שלו, וואלה (!).
זה כנראה בגלל הסימן קריאה בסוף, מאז הפעם הראשונה שראיתי את זה בגיל 10 בערך, זה עיצבן אותי, לא יודע למה.
מאז, כל הפעולות של שני האתרים מאששות את העצבים שלי.
יאהו עושה צרות בסין, רוכשת חברות מוכנות מהמדף במקום לפתח את המוצרים בעצמה, וגם וואלה אתר די נאלח- עם ”וואלהפדיה“ שמציג את ויקיפדיה של לפני ארבעה חודשים וחוסר התמיכה הטוטאלי בפיירפוקס (בפורטלים הישראלים האחרים יש הרבה בעיות, אבל לא התעלמות מוחלטת כמו בוואלה (!)).
אני צריך להיזכר בעוד כמה תחושות בטן שלי מגיל 10, אולי הן יגידו לי ממה להתרחק.
Messenger, Live?
אחותי רצתה מסנג’ר חדש. היא חוטפת שב”צ מוחי רק מלהדליק את המחשב (בגלל זה היא אף פעם לא מכבה אותו) אז להרשם למסנג’ר זה בכלל.
חשבתי לעצמי- כמה קשה יהיה לפתוח לה חשבון?
אז נכנסתי לתוכנה ולחצתי על הכפתור יצירת חשבון חדש.
הקישור הוביל אותי לדף שאמר לי שאני מיושן- MSN Messenger? מי שמע על זה בכלל? בוא בוא, תוריד Messenger Live (אחותי משתמשת בחלונות).
הורדתי והתקנתי, העפתי את MSN מדף הבית שלה והחזרתי לגוגל את מעמדו כמנוע החיפוש שלה, ולחצתי בתוכנה לחצתי על הקישור ליצירת חשבון Messenger Live
נכנסתי לקישור, כחול למעלה, דוהה ללבן בהדרגה למטה, לוגו של מיקרוסופט בצד למעלה.
חיפשתי ביסודיות- כלום.
נכנסתי לקוד מקור, ערימה של VBScript… מסתבר שגם באקספלורר הוא לא פועל, גם זה שהם כתבו.
חיפשתי בגוגל Net Passport. בחיי, יש שם הרבה תלונות על מיקרוסופט… והרבה חומר על .NET
החלטתי להכנס לדף הראשי של Windows Live, בטח יש שם איזו הרשמה והנחתי שהם משתמשים באותו בסיס נתונים.
צדקתי, זה עבד.
טוב, נרשמנו…
אהה לא לא, אנחנו צריכים את המקצוע שלך, יש פה שלושה: עו”ד, אינסטלטור ומנתח מוח, תבחר את מה שהכי קרוב.
איפה אתה גר?
אתה חייב להכניס מיקוד אמיתי.
וככה זה נמשך…
בתחתית הדף יש תמונה שאת הטקסט עליה צריך להעתיק למניעת הרשמה רובוטית.
הצד החיובי: אף רובוט בחיים לא יצליח לקרוא את זה.
הצד השלילי: אף בן אדם בחיים לא יצליח לקרוא את זה.
שש עשרה פעמים (!) ניסיתי, בסוף לחצתי על מקש רענון התצוגה עד שהגעתי למשהו שהזכיר בצורה מסויימת אותיות שאפשר לקרוא.
נרשמתי.
צריך לאשר את ההרשמה.
אבל הם לא ישלחו את המייל הרשמה יחד עם המייל ”תודה שנרשמת“- לא, צריך להכנס לחשבון ולבקש שישלחו מייל אישור הרשמה, הגיוני, לא?
כעבור שעה וחצי של עינויים היה לאחותי מסנג’ר חדש.
ואסיים ממספר שורות ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה על מוצרי תאגיד ’סריוס קיברנטיקה’:
“ קל מאוד שלא להבחין שלא להבחין בחוסר התועלת הבסיסי שלהם עקב תחושת ההישג המורגשת כשמצליחים בכלל להפעיל אותם.
במילים אחרות- ושהו העקרון המוצק שעליו מושתתת כל הצלחתו הגלאקטית של התאגיד - פגמי התכנון הבסיסיים שלהם מוסווים לחלוטין בעזרת פגמי התכנון השטחיים שלהם“
כמו התנ”ך- נכתב לפני כל כך הרבה זמן, ועדיין רלוונטי היום…
פרוייקט באנגלית
לכל האנשים שבאים אלי בICQ, במסנג’ר ובמייל שרוצים את הפרוייקט: אני לא נותן לאף אחד, לכו תכתבו פרוייקט משלכם, תודה ושלום!
ב1 בספטמבר עליתי במזל טוב לכיתה יב’, מבלי שמילאתי אפילו אחת מהחובות שבית הספר הטיל עלי לקיץ.
עבודה בספורט, פרוייקט באנגלית, ספר באנגלית, עבודה במתמטיקה, ועוד שלל דברים מדברים שונים- ניתן להאשים את העבודה, אך אני יודע שגם אם לא הייתי עושה כלום בחופש לא הייתי נוגע במטלות שלי.
נעבור לעניין- את סיכום הספר באנגלית קראתי בויקיפדיה, את העבודות בספורט ובמתמטיקה גרמתי למורים לשכוח, ונשאר הפרוייקט באנגלית, שהוא, מה לעשות, חלק מהבגרות שלי.
את הפרוייקט החלטתי לעשות על רשיונות שימוש באינטרנט, פשוט מכיוון שאני צריך להביא 10 עמודים של מאמרים באנגלית והרשיונות עצמם הם ארוכים ובאנגלית. זה גם נושא שמעניין אותי וקרוב לליבי, אז בכלל הרווח הוא כפול.
למי שלא מכיר את הכללים, בשאלת מחקר צריכים להיות שני גורמים, והשאלה צריכה לחקור את הקשר ביניהם או את ההשפעה שלהם אחד על השני, אני חשבתי על שתי שאלות:
האם רשיון השימוש שבו התוכן מוגש באמת משפיע על אופן השימוש בו?
Does the license agreement under witch the content is relesed realy affect the way we use it?
התשובה עובדרת דרך סקירה של הרשיונות הקיימים, סקירה של תופעת שיתוף הקבצים, שבד”כ מתעלמת מרשיון השימוש וסקירה של הקוד הפתוח, שהרשיון הוא חלק מרכזי בו, ושל CC שאמור לפתוח את התוכן לכולם.
השאלה השניה שחשבתי עליה, היא משהו בסגנון הזה:
האם רשיון הGPL הוא טוב למפתחים, למשתמשי הקצה או לכולם?
הניסוח הוא לא ניסוח של שאלת חקר, כי הקשר לא מובהק דיו, לכן אני צריך לחדד אותו (וכמובן לתרגם אותו לאנגלית).
בכל מקרה, אני לא יודע באיזו שאלה עלי לבחור ואם בכלל אני רוצה לעסוק באחת מן השאלות האלה…
לכן אני מבקש מכם לעזור לי לבחור, או לתת לי שאלות מחקר חדשות…
תודה מראש! 
מה עשיתי אצל אמיר גנס?
עכשיו כבר ניתן לספר: כפי שפורסם הבוקר בנרג’, חברת ניו אפרוצ’, שבראשה עומד אמיר גנס, השיקה אתר לפרסום מקוון באתרי אינטרנט המבוסס על מודעות טקסט.
במשך החודשים האחרונים כתבתי את מערכת האתר, שהושק, ואני מקווה שיהווה מקור הכנסה לבלוגרים ולבעלי אתרים קטנים, וכמו כן גם אמצעי פרסום לעסקים.
בחודשיים האחרונים הזנחתי את הבלוג ואת קוראיו, מכיוון שעבדתי בשעות מטורפות (יצאתי וחזרתי בחושך), עכשיו שהתחילו הלימודים אני שוב פנוי לשפוך כאן את הגיגיי המשמימים (לצאת מבית הספר בחמש בערב נראה פתאום כמו חופשה )
אני כנראה אשלב מודעות בבלוג בדקות הקרובות
אין לכם מושג כמה אני שמח…. !
יאללה לכו להרוויח כסף… ^^