מעבדות לחירות
כמו שאמרתי, אני עכשיו בגולה הדוויה, בארצם של הערלים עתירת התה וברוכת העוגיות- אנגליה.
את הטיול שלי התחלתי לקורנוול, האיזור הפסטורלי שנמצא בדרום מערב לונדון, הכל חופים והרים וכל מאה קילומטר עיירה.
בקיצור- זוועה.
הגעתנו לכפר הנופש, מקום נחמד ויפה, אבל מה- חור. חור חור חור. כל שעתיים אוטובוס לטרורו או ניוקי וכנ”ל בכיוון השני, לא לדבר על קפה אינטרנט או חס ושלום הוטספוט.
הלכנו לים-
רבתי עם ההורים
חזרנו מהים-
רבתי עם ההורים.
המשפחה שלי היא פקעת עצבים ששמים אותנו ביחד בלי אפשרות לצאת ולחזור, פשוט רבנו בלי הפסקה וזה היה זוועתי.
נושא המריבות העיקרי היה פסח, אמא שלי הביאה אוכל כשר מהבית ולא נתנה לנו לקנות כלום- אני לא מדבר על לחם, אני מדבר על קולה ומים מינרלים- לא כתוב עליהם כשר לפסח- אסור לשתות. כמובן שאחרי יומיים נגמר האוכל והתקיימנו על מצות, ירקות (שאותם היא הסכימה לקנות) ושתי כופסאות גבינה שנשארו מהארץ.
האנשים בקורנוול ממש נחמדים וגם יש להם מבטא מצחיק שגורם להם להשמע שמחים ומתלהבים מכל דבר, אותם דווקא מאוד אהבתי 
נגמר הפסח, אני ואחיותי האהובות עלינו על אוטובוס ונסענו ללונדון והורי שהיו בלונדון קודם בחייהם ורצו להשאר בקורנוול.
הגענו ללונדון, אנחנו גרים באכסניה ממש מגניבה, מלאה פאנקיסטים ועם פאב למטה ומסיבה כל ערב, וגם היה לנו שותף מגניב מגניב לחדר- קנדי שמטייל באירופה, הבוקר הוא יצא ללכת ברגל (!) לסקוטלנד.
אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון.
הגענו בשש בבוקר לאכסניה בלונדון ולא היו לנו הזמנה לאותו לילה אלא רק ללילה שאחריו (בין חמישי לשישי), נכנסנו לצ’יל אאוט רום שלהם בהדרכתו של המנקה האדיב עם המבטא חזק, נדמה לי ניגרי, וישנו שעה בערך, אז אני ואחת מהאחיות שלי הלכנו לכל המקומות ה”חשובים”- הביגבן, הפרלמנט, ארמון בקינגהם, וכל זה- מאוד משעמם וגם הייתי עייף, סתם בניינים.
לאחר מכן חזרנו לאכסניה, עשינו צ’ק אין והלכנו לישון, כשהתעוררנו וירדנו למטה הייתה מסיבה בפאב של האכסניה וגם בה היה ממש ממש כיף
למחרת (AKA אתמול) הלכתי עם אחותי השנייה (שגרה בלונדון) לשוק של קמדןטאון והיא הראתה לי את נבכי השוק, שלא נמצאים ברחוב הראשי- שם החנויות היקרות. קניתי כמה חולצות מטאל בכלום כסף ועוד כמה דברים ממש מגניבים ודיברנו עם אנשים מאוד מעניינים והיה מאוד כיף.
היום היה יום שמש, הלכנו להיידפארק והתחרדנו על הדשא, פשוט כיף חיים.
חזרתי לאכסניה והוצאתי את הלפטופ שהיה מיותם בתיק- והופ- יש הוטספוט מאיזו חנות ברחוב, אז עכשיו אני כותב את הפוסט.
מחר אני חוזר לארץ, תבררו על טיסות מלונדון (צ’רטר, של איזו חברה אנגלית) ותחכו לי עם פרחים ובלונים בנתבג ^^ או שלא…
ייב ייב!
23 אפריל, 2006 בשעה 14:55
שמח שנהנת D:
תבריח אוכל טעים לארץ, בבקשה -_-
23 אפריל, 2006 בשעה 19:02
התגעגענו
27 אפריל, 2006 בשעה 7:23
זה מה שעשית בלונדון?? איך נותנים אגוזים למי שאין שיניים, אוף.
27 אפריל, 2006 בשעה 10:39
למה מה הייתי אמור לעשות בלונדון?